111 קילומטרים ברגל: עולי רגל מתשע מדינות צעדו מנמל יפו עד שער יפו בירושלים
קבוצת עולי רגל מאירופה ומאסיה השלימה מסע רגלי של חמישה ימים בשביל "הדרך לירושלים" - יוזמה שמחיה את דרכי ההליכה ההיסטוריות לעיר, בשיתוף משרד התיירות.
יש דרכים מהירות להגיע לירושלים, ויש את הדרך שבה הגיעו אליה במשך מאות שנים: ברגל. קבוצת עולי רגל מתשע מדינות באירופה ובאסיה בחרה בדרך השנייה, וביום חמישי שעבר הגיעה לשער יפו בעיר העתיקה, אחרי חמישה ימי הליכה שהתחילו בנמל יפו.
המסע נערך על קטעים מתוך “הדרך לירושלים” (Way to Jerusalem), מסלול עלייה לרגל באורך 111 קילומטרים. לפי הדיווח ב-Jerusalem Post, את היוזמה מובילים גולן רייס ויעל טרסיוק-נבו, ומשרד התיירות מארח אותה. המטרה היא להחיות את דרכי ההליכה ההיסטוריות לעיר ולאפשר למבקרים מחו”ל, וגם לישראלים, לפגוש לאורך הדרך מורשת דתית, אתרים ארכאולוגיים וקהילות מקומיות.
בקבוצה צעדו, בין היתר, משתתפים מגרמניה, איטליה, דרום קוריאה, צרפת, ספרד, בריטניה, אוסטריה, הונג קונג והודו. בדרך הם עברו ביפו, בראשון לציון, ברמלה, בתל גזר, בלטרון ובעין כרם. אחת המשתתפות סיפרה שצעדה כ-15 קילומטרים בכל יום, ושהצוות המלווה עודד אותם לאורך כל הדרך.
כומר קתולי ממומבאי, שביקר בישראל לראשונה, תיאר את הרגע שבו ראה את חומות העיר כ”המראה היפה ביותר” עבור עולה רגל. טרסיוק-נבו הסבירה שהמסלול מחבר בין אתרים יהודיים ונוצריים, ומאפשר לכל אחד להתחבר לירושלים לפי אמונתו ודרכו.
בטקס הסיום ביקשה סגנית ראש העיר ירושלים, יעל ביטון דה-לאנג’, מהמשתתפים לספר בבית על מה שראו. זה אולי החלק היפה ביותר בסיפור: מסע רגלי ארוך ושקט, שבסופו נשארים חוויות אישיות וקשר אנושי.
המקור לחדשה הטובה
עוד חדשות טובות
בלי להחליף רכבת: מחדרה, נתניה ובית יהושע ישירות לנתב"ג ולירושלים
רכבת ישראל ומשרד התחבורה הודיעו על לוח זמנים חדש החל מ-14 בנובמבר: קו ירושלים-תל אביב-הרצליה יוארך צפונה, עם רכבות חשמליות ותוספת של כ-140 אלף מקומות ישיבה ביום.
11 פעמים ב-7,000 צלילות: דג עין-החבית, זה עם הראש השקוף, צולם שוב, הפעם ב-4K
חוקרי מכון MBARI נתקלו בעומק של כ-600 מטרים בדג עין-החבית, אחד היצורים הנדירים במעמקים. הם צפו בו כ-20 דקות, תיעדו אותו ב-4K ובתלת-ממד והשאירו אותו בבית הטבעי שלו.
רבע מיליון אבנים בניתוח אחד: למידת מכונה חושפת איך צמחה שבטה העתיקה
חוקרים מאוניברסיטת חיפה פיתחו שיטה ממוחשבת שמודדת מאות אלפי אבני בנייה באתר שלם, ובאמצעותה שחזרו את התפתחות היישוב הביזנטי בנגב. המחקר פורסם ב-PNAS.