רבע מיליון אבנים בניתוח אחד: למידת מכונה חושפת איך צמחה שבטה העתיקה

שבטה שבנגב היא אחד מיישובי האבן העתיקים והשמורים ביותר באזור. בתקופה הביזנטית היא שגשגה כמרכז לקהילות חקלאיות שחיו בעיקר מגידול גפנים ומייצור יין. ובכל זאת, שאלות בסיסיות על האופן שבו התפתח היישוב נשארו עד היום פתוחות. מחקר חדש מאוניברסיטת חיפה מצא דרך לענות עליהן בעזרת האבנים עצמן.

לפי הדיווח ב-ynet, החוקרים פיתחו שיטה מבוססת למידת מכונה, שמודדת את הגודל והצורה של אבני בנייה, ואת אופן הסידור שלהן, בהיקף של אתר שלם. עד היום מדידה כזו נעשתה בעיקר ידנית, ולכן התמקדה בדרך כלל במבנים בודדים. הצוות מיפה את שבטה ברחפן, צילם כ-600 קירות עומדים ובנה מאגר של כ-250 אלף אבנים מקירות שקרסו ועוד כ-12 אלף אבנים מקירות שעדיין עומדים. המחקר פורסם בכתב העת PNAS.

התוצאה היא מפה מפורטת של איכות הבנייה ברחבי היישוב. למשל, האבנים בחזית הקירות שהקיפו את שבטה גדולות בממוצע בכ-15% מאלה שבקירות הפנימיים. בשילוב עם ממצאים ארכאולוגיים קודמים, החוקרים מסיקים שהיישוב התחיל בגרעין דרומי של בתים קטנים, ובין המאות הרביעית לשישית לספירה התרחב צפונה ומערבה, עם בתים גדולים יותר ושלוש כנסיות. הם גם מצאו עדות לגבול קדום שעבר בתוך היישוב.

במחקר השתתפו הדוקטורנט אראל עוזיאל, ד”ר יצחק יפה, פרופ’ גדעון אבני ופרופ’ גיא בר-עוז מאוניברסיטת חיפה, ואיתם פרופ’ גארי פיינמן מאוניברסיטת שיקגו. לדברי החוקרים, השיטה עשויה בעתיד לסייע גם בחקר הבדלים חברתיים וכלכליים בקהילות עתיקות, בארץ ובעולם.