גם דורבנים מתאבלים? מצלמת שטח ברמת הנדיב תיעדה רגע נדיר
מצלמות בפארק רמת הנדיב קלטו דורבן בוגר שחוזר אל שרידי גור ונושא אותם הרחק מהמקום. החוקרים משערים שמדובר בתגובה למוות של בן משפחה.
הדורבן הוא אחד היצורים המסקרנים בנוף הישראלי: לילי, חשדן, עטוי קוצים ארוכים. דווקא בגלל זה קשה מאוד לראות מה הוא עושה כשאף אחד לא מסתכל. מצלמות שטח בפארק רמת הנדיב הצליחו ללכוד רגע כזה, ומחקר חדש מנסה להבין אותו.
לפי הכתבה של סוכנות הידיעות זווית שפורסמה ב-ynet, את המחקר הובילו ד”ר אמיר ארנון, זואולוג ורכז ממשק חיות הבר ברמת הנדיב, וד”ר טורסטן ורונסקי מאוניברסיטת ליברפול ג’ון מורס בבריטניה, יחד עם מחלקת המחקר של הפארק. הוא פורסם בכתב העת Behaviour.
המצלמות תיעדו תנים שצדה גורי דורבנים בשתי הזדמנויות שונות, ולפי החוקרים זה התיעוד המדעי הראשון של תן שצד דורבן בפועל. אבל החלק המרגש הגיע אחר כך: כשמונה דקות לאחר שהתנה עזבה, חזר למקום דורבן בוגר, ככל הנראה זכר. הוא אסף בפיו את שרידי הגור ונשא אותם הרחק מהמקום.
החוקרים בחנו שני הסברים. האחד, שהדורבן ניזון מהשרידים, למשל כדי להשיג מינרלים מהעצמות, נראה להם פחות סביר, כי בשנים של צילום פגרים בפארק לא נצפו דורבנים אוכלים אותם. ההסבר השני, שזו תגובה למוות של בן משפחה, נראה להם סביר יותר. דורבנים מצוייצים חיים בזוגות לכל החיים, ושני ההורים מגדלים את הצאצאים במשך כמעט שנה. ארנון מציין שזה לא בהכרח מעיד על אינטליגנציה גבוהה, אלא אולי על קשר רגשי חזק, בדומה לפילים שנשארים ליד עצמות של פרטים שהכירו.
“מה אנחנו באמת יודעים על מה שקורה בטבע כשאנחנו לא מסתכלים?”, שאל ארנון. התשובה, כנראה: הרבה פחות ממה שחשבנו, וזה בדיוק מה שהופך כל תיעוד כזה למתנה.
המקור לחדשה הטובה
- מחקר ישראלי: האם גם דורבנים מתאבלים? (ynet (זווית))
עוד חדשות טובות
הנוסע במרכז: חברות האוטובוסים יתוגמלו גם לפי מספר הנוסעים ואיכות השירות
הרשות הארצית לתחבורה ציבורית חתמה על הסכמים עם רוב מפעילי התחבורה הגדולים: במקום תשלום לפי קילומטרים בלבד, ההכנסות יקושרו לנוסעים, לאיכות השירות ולעמידה ביעדים.
בכפכפים ישר לחדר הצנתורים: שני רופאים עזבו כנס בקפריסין כדי להציל אב בן 37
כשמצבו של יאיר לוי מעפולה הידרדר, שני בכירים מהדסה עין כרם קטעו כנס בחו"ל, נחתו קרוב לחצות והחליפו לו מסתם בצנתור. שבועיים אחר כך הוא כבר חזר הביתה.
בינה מלאכותית שלומדת בלי לראות את העולם: מחקר מאוניברסיטת תל אביב וסטנפורד
חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומסטנפורד אימנו מודל בלי טקסטים, תמונות או כל מידע חיצוני - והוא בכל זאת השתפר בחיזוי שפה, מוזיקה, קוד ורצפי DNA.