הבנק היה צריך לעצור ולשאול: בנק הדואר חויב לפצות ניצולת שואה שנפלה ב"עוקץ הרוסי"

הסיפור התחיל רע: אישה בת 85, ניצולת שואה, קיבלה שיחות טלפון מנוכלים שסיפרו לה שבנה חולה במחלה מוחית קשה ושרק כסף ממנה יכול “להציל” אותו. הם דרשו ממנה לשמור את העניין בסוד, גם מבני המשפחה. במשך כחודש וחצי היא משכה מזומן והעבירה כספים לחו”ל, בסך הכול כ-49 אלף שקל לפי הדיווח בוואלה. השיטה הזאת מוכרת בשם “העוקץ הרוסי”, והיא פוגעת בעיקר בקשישים דוברי רוסית.

אבל הסוף של הפרק הזה טוב יותר. שופט בית המשפט לתביעות קטנות, מרט דורפמן, קיבל את התביעה שהגישה נגד בנק הדואר. לפי כלכליסט, הדיון התקיים בבית המשפט בעפולה, והאישה יוצגה על ידי הקליניקה לזכויות זקנים וניצולי שואה באוניברסיטת בר-אילן.

השופט קבע שהבנק הפר את חובת הזהירות שלו כלפיה. כל הפעולות נעשו פנים מול פנים בסניף, והן היו שונות מאוד מהאופן שבו היא ניהלה את החשבון לאורך השנים. לבת שלה היה ייפוי כוח בחשבון, ולפי פסק הדין לא הספיק לשלוח לה כמה הודעות טקסט כלליות: הפקידים היו צריכים לעצור את הפעילות החריגה ולהתקשר אליה בזמן אמת. השופט תהה איך משיכה של סכומים גבוהים בזמן קצר “לא עוררה דגלים אדומים” אצל פקידי הבנק.

הוא גם דחה את טענת הבנק לאשם תורם, וחייב אותו לשלם 39,900 שקל ועוד 1,000 שקל הוצאות. זה הסכום המרבי שאפשר לפסוק בתביעה קטנה.

כדאי לדייק: זו החלטה של בית משפט לתביעות קטנות, ולפי כלכליסט הבנק יכול לבקש רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 30 יום. ובכל זאת, היא שולחת מסר ברור על האחריות של מי שמחזיק בכספם של לקוחות מבוגרים.